פעמיים הצילה הקפוארה את לביא קגן ("קוגמלו") מפתח תקוה. בפעם הראשונה זה קרה בהיותו נער בן 14, שלא ממש מצא את מקומו. "הייתי בלגניסט, טעיתי לחשוב שאני מכיר את העולם", הוא מספר. "אמרו לנו בבית הספר שפותחים חוג לקפוארה. זכרתי שכמה שנים קודם לכן ראיתי סרט בשם 'רק החזק שורד' עם כל התנועות המטורפות שעשו שם. הלכתי לשיעור אחד ונכבשתי. המאמן המדהים שם גרם לי להבין כי כל הבלגן שעשיתי נבע מכך שרציתי שמישהו יתייחס אליי".
באותן שנים הוצמד לו הכינוי, המלווה אותו עד היום ־ קוגמלו. "היה לי שיער ארוך שנראה היה כמו פטרייה (קוגמלו בפורטוגזית), ולכן המאסטר בחר עבורי את הכינוי הזה", הוא מסביר.
קגן התגייס לצבא, שירת ביחידה ללוחמה בטרור, ונאלץ לקח פסק זמן מתחביבו. זמן קצר לאחר שחרורו, פרצה מלחמת לבנון השנייה, והוא גויס לשירות מילואים. "מאזרח משוחרר ונטול דאגות, אתה נזרק למצב שטילים נופלים עליך ובניינים מתפוצצים לידך", הוא משחזר את הטראומה שעבר. "עברתי חוויות מאוד קשות. התחלתי להסתגר, ברחתי ממצבים חברתיים ולא הבנתי מה עובר עליי. פגיעה בגוף אפשר להסביר, בנפש קשה יותר. החברה לא יודעת איך להכיל. שקעתי מבלי להבין מה קורה לי. כל התחושות החלו להתקהות".
כמו בנעוריו, גם בבגרותו, גם הפעם באה הקפוארה לעזרו. "נפגשתי עם חבר שהזמין אותי למעגל קפוארה", הוא מספר. "פתאום נזכרתי כמה אמנות הלחימה הזו עיצבה אותי ועשתה לי טוב. זה הכה בי ונכנסתי לתוכה בכל כוחי".
הילדים ואני
עבור קגן (34) קפוארה היא אמנות לחימה לכל דבר, אבל בעיקר אמצעי לעיצוב האופי וליצירת קשרים חברתיים. "אני עוסק בזה 20 שנה וגם היום ממשיך ללמוד", הוא מציין. "הכוח הכי גדול שלה זה כספורט חברתי. אין תחרות, אין מטרה להיות אלוף ישראל. זה מאפשר לך לעבוד על עצמך, לעשות עבור האחר. אין ספק שזה ריפא אותי".
דרך ארוכה עשתה הקפוארה מאמנות לחימה, הידועה רק לחסידיה האדוקים בברזיל, לכזו הרווחת בכל הארץ. כמעט בכל מתנ"ס כיום אפשר למצוא חוג קפוארה. "ישראל", הוא אומר, "נחשבת למעצמה בתחום. כל אחד מוצא עצמו באמנות הלחימה הזו".
קגן הלך עם האהבה שלו לקפוארה עד הסוף. "למדתי, חקרתי, טסתי לברזיל וגרתי עם המאסטרים חצי שנה ברחובות", הוא מספר. כשהבין את כוחה של הקפוארה וכשראה כמה היא תרמה לו, הוא החליט להעביר את סודותיה הלאה. בין היתר, הוא פתח סטודיו ייעודי, העביר חוגים במתנ"סים ופרויקטים בבתי ספר בעיר, והחל לעבוד עם נערים משכונות מצוקה.
"הם מחפשים דמות שתאמין בהם, שתלווה אותם", הוא מספר בהתרגשות. "אני מרגיש שיש לי כוח איתם ומשהו קורה. מי שלא יכול להרשות לעצמו להגיע לחוג במתנ"ס, אני עובד איתו בחוץ על הדשא. מעבר לכך, אני פותח עבורם את הסטודיו שלי בערב. גם אם לא משלמים, אני נותן מכנס קפוארה כשצריך".
בכל שנה לוקח קגן ילד או שניים כפרויקט אישי. "אני אומר לעצמי שזה מעין אימוץ", הוא מסביר. "אני מזהה ילד עם פוטנציאל, לרוב סגור ומופנם, לוקח אותו לסטודיו, מלווה, מכיר את המשפחה ונותן את החיבוק והתמיכה שהוא צריך. זה לא רק ללמד תנועות, זה להיות שם עבורם. הם הולכים אחריי, דור אחרי דור. הם מתגייסים לצבא וחוזרים אליי".
חלק מהתלמידים שלו לשעבר נעשו מדריכי קפוארה, ופתחו 30 מרכזים בתחום ברחבי הארץ.
פתאום שחקן
קגן, בעל נפש של אמן, גם כותב שירים לילדים, ברוח הקפוארה. הוא מתרגם לעברית שירים פורטוגזיים, שעוסקים במסרי הקפוארה. לצד הילדים שהוא מטפח, יש לו ילדה משלו - סיני בת השלוש. "היא תחליט בעצמה האם לעשות קפוארה", הוא מבהיר, "אבל אם היא תבחר להצטרף, אני בטוח שזה יעזור לה מאוד". סיני היא הראשונה לשמוע את שיריו החדשים, ומתוך אלה שעלו ליוטיוב והפכו להצלחה, נולדה דמות הילדים - קוגמלו.
"מכל העולם החלו ליצור איתי קשר והזמינו אותי לסדנאות והופעות", הוא מתגאה. "השירים הגיעו לברזיל והמאסטרים שאלו 'איך לא חשבנו על זה קודם - לעשות איזה גיבור-על או דמות כמו קראטה-קיד'".
לפני כשלוש שנים הגיעו אנשי הפקה של ההצגה "קופיקו" לסטודיו שלו, וביקשו לאתר קפואריסטים שישתתפו בהצגה. כשהם ראו את החיבור שלו לילדים, נולד תפקיד ראשי חדש.
"המנהלת סיפרה שהם נורא חששו לתת תפקיד ראשי למי שמעולם לא שיחק", הוא משחזר. "אבל בהצגת הבכורה הם ראו את התקשורת שלי עם הילדים והתלהבו". מאז החל הקשר ההדוק בינו ובין דמותו של הקוף משכונת עין גנים. "כל הופעה שלי היא עם הילדים שלי, תלמידים שמשקיעים ומקבלים הזדמנות", הוא מספר.
ארבעה מהתלמידים שלו יופיעו לצידו במחזמר החדש "גיבורים מהספרים", שירוץ ברחבי הארץ. "המפיק קצת חשש מהאפשרות שהם יופיעו איתי, אבל בשבוע שעבר הוא התקשר וסיפר עד כמה הוא גאה בהם וכמה פוטנציאל יש בהם", הוא אומר.
לצד קוגמלו והתלמידים ישתתפו בהצגה גם יובל המבולבל, הצמד אודי ואביעד, מלכת היופי לשעבר לירן כוהנר ועוד. "זו הפעם הראשונה שקופיקו ויובל המבולבל יהיו יחד על הבמה", הוא מסכם. "הרעיון הוא לנסות להוציא ילדים מהאייפון והאייפד ולחזור למילה הכתובה. הבאנו משהו חדש".
