מערת המכפלה | סגולה לזיווג
"וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה"
מי קבור שם? במערת המכפלה בחברון קבורים, על פי המסורת, אבות ואימהות האומה: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. האגדה מוסיפה לרשימה את אדם וחוה, בני יעקב, ואפילו את משה רבנו וצִפורה אשתו.
המסורת: לאחר מות שרה קנה אברהם מעפרון את חלקת השדה בחברון וקבר שם את שרה. בהמשך נקברים במערה אברהם, בנו יצחק ונכדו יעקב עם נשותיהם. לפי המקרא, לפני מותו השביע יעקב את בנו יוסף שיקבור אותו לצד אבותיו. ואכן המומחים המצרים חונטים את גופת יעקב, ובתום ימי האבל היא מובאת ממצרים לחברון. לפי ספר הזוהר, במערה אף מצוי הפתח לגן עדן האבוד.
הארכאולוגיה: לדברי ד"ר יונתן רובין מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר־אילן, נראה כי מערת המכפלה, בהיותה מקום קבורת האבות, זכתה לעדנה מחודשת במסעי הצלב. "הנוסע היהודי בנימין מטודלה פקפק בזיהוי הצליינים ואף טען כי המקומיים הראו להם מצבות אבן מדומות תמורת כסף, ובעצם הקברים האמיתיים הם בעומק האדמה". הארכאולוגים סבורים שהמבנה המלבני המרובע והגדול שמעל למערת הקבר הוא יוזמה של המלך הורדוס, וכנראה מצבות אבן סמליות היו במקום עוד קודם לכן, ורק המבנה נבנה סביבן.
קבר רחל אמנו | סגולה נגד עקרות
"וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ"
מי קבור שם? אחת מאימהות האומה ואשתו האהובה של יעקב אבינו, היחידה שלא נקברה במערת המכפלה. לפי המקרא, הייתה רחל אהובתו האמיתית של יעקב, והוא עבד שבע שנים אצל אביה תמורת הזכות להינשא לה. האב המניפולטיבי ניצל את חשכת הלילה וחיתן את יעקב דווקא עם האחות הגדולה לאה, אבל יעקב סירב לוותר, עבד שבע שנים נוספות ולבסוף זכה לשאת את רחל לאישה. גם היא הייתה עקרה עד שלבסוף ילדה לבעלה שני בנים — יוסף ובנימין. המקרא מתאר את מותה הטראגי של רחל בעת הלידה ואת האילוץ של יעקב לקבור אותה על אם הדרך.
המסורת: מקום קבורת רחל אמנו נמצא סמוך לעיר בית לחם לפי המסורת. זהו אחד הקברים המקראיים בעלי הזיהוי העתיק ביותר, כ־1,700 שנים.
מתי מבקרים? הקבר שוקק פעילות במשך כל השנה, ובייחוד בי"א בחשוון (יום פטירת רחל אמנו על פי המסורת), שבו מגיעים רבים להתפלל ולבקש זיווג ופרי בטן.
הארכאולוגיה: "בתנ"ך יש שני תיאורים למקום קבורת רחל", מסביר פרופ' יואל אליצור, חוקר התנ"ך, גאוגרפיה מקראית ולשון. "הסתירה בין שני כתובים אלו היא שאלה עתיקה ומפורסמת, ותשובות רבות בעניין נתנו חכמי ישראל לאורך הדורות". לדברי פרופ' אליצור, התנ"ך מציין את מקום קבורת רחל פעם אחת בדרך בית לחם, ופעם אחרת בגבול שבט בנימין, כלומר מצפון לירושלים, ואופן תיאור מקום הקבר בתנ"ך הוא שגרם לפרשנויות רבות. לאחר מחקר שערך הוא מקבל את הזיהוי של קבר רחל במקום שמזוהה עם המסורת היום. "גם הרמב"ן קיבל תחילה את הגישה שאומרת שהקבר נמצא בבנימין", מזכיר פרופ' אליצור, "אבל בהמשך, כשעלה לארץ ובחן את הדברים, הוא השתכנע שקבורת רחל היא ביהודה על יד בית לחם". צריך לציין שצורת הציון המוכרת, המזכירה קבר שייח', מקורה במפעל בנייה מהתקופה העות'מאנית.
קבר שמואל הנביא | סגולה לבנים חכמים
"וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה"
מי קבור שם? שמואל היה מן הנביאים החשובים וסימל את תקופת המעבר בין ימי השופטים לשלטון הממלכה המאוחדת. אמו חנה לא הצליחה להרות וקינאה באשתו השנייה והפורייה של אביו. כשעלתה המשפחה למשכן בשילה, התפללה חנה ונדרה נדר שאם תהרה היא תקדיש את בנה לנזיר, וכך היה. בעודו ילד נמסר שמואל לשרת במשכן תחת עלי הכהן ובהמשך ירש אותו. הוא נהג להסתובב בין הערים ולשפוט את העם, ולבסוף מינה מלך לישראל.
המסורת: לפי המקרא, כשנפטר שמואל התקבץ כל העם, ספד לו וקבר אותו "בביתו ברמה". אותה רמה מזוהה עם רכס הר גבוה סמוך לשכונת רמות בירושלים. מבנה הקבר מקודש לשלוש הדתות ונמצא בקומת המרתף של מבצר צלבני, שהחליף ידיים כמה פעמים.
מתי מבקרים? יום פטירתו של הנביא שמואל הוא בכ"ח באייר על פי המסורת, אז מגיעים אלפים להתפלל במקום. בימות השנה מגיעים להתפלל בקבר לפקידת עקרות והוא גם יעד מועדף לביצוע טקסי "חאלקה", שמבטיחים בנים שיגדלו להיות תלמידי חכמים.
הארכאולוגיה: ד"ר יונתן רובין, מתמחה בתקופה הצלבנית, אומר כי זיהוי המקום כקברו של שמואל הנביא מקורו במסעות הצלב: "נראה שבתקופה הביזנטית היו כמה זיהויים מתחרים לקבר שמואל, ויכול להיות שאחד מהם היה במקום שאנו מכירים היום, אבל הזיהוי הברור הוא בתקופה הצלבנית. פעל שם מנזר שזוהה עם שמואל, וכנראה זה היה הגורם להשתרשות המסורת אצל הנוצרים והיהודים כאחד. הזיהוי המשמעותי הוא בכתבי הנוסע היהודי בנימין מטודלה בסביבות שנת 1170, שמספר שהצלבנים העבירו את העצמות של שמואל מרמלה למקום הקבר היום. לטענתו, הצלבנים זיהו את רמלה עם רמה בגלל צליל השם, למרות שרמלה הוקמה מאפס אחרי הכיבוש הערבי".
לדבריו, המקום של הקבר סמוך לירושלים הוא בנקודה חשובה לצלבנים. המקום נקרא בפיהם בשם הר השמחה, מכיוון שמשם הם ראו את ירושלים לראשונה. "בחפירות ארכאולוגיות במקום יש ממצאים מתקופת בית ראשון, אבל ברור שהחדר התת קרקעי שבו לפי האמונה קבורות עצמות שמואל הוא צלבני".
דוד המלך | סגולה לבריאות
"וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם-אֲבֹתָיו. וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד"
מי קבור שם? דוד המלך, רועה הצאן האדמוני שניצח את גוליית הענק וייסד את שושלת מלכי בית דוד. לפי המקרא, הפך דוד את ירושלים לבירתו, אבל מפני שהיה איש מלחמה ועסק בהרג, עברה מלאכת בניית בית המקדש לבנו שלמה. במשך שנים רבות הייתה סברה שלא היה מלך כזה, משום שלא הייתה שום הוכחה לקיומו מחוץ למקרא, אך חשיפת כתובת בית דוד בתל דן בשנת 1993 הפריכה את הסברה הזאת.
המסורת: מבנה הקבר של דוד שוכן, על פי המסורת, על הר ציון בירושלים והוא מקודש לשלוש הדתות. הנוצרים אף מאמינים ששם שוכן חדר הסעודה האחרונה. מקום קבר דוד היה ידוע בימי בית המקדש השני. הוא מוזכר בספר נחמיה, וגם ההיסטוריון היהודי־רומי יוסף בן מתתיהו, שחי מאות שנים אחר כך, מספר כי בימי השליט החשמונאי יוחנן הורקנוס, ולאחר מכן בימי המלך הורדוס, הוצאו מתוכו כמויות זהב עצומות כדי לממן חובות שונים.
מתי מבקרים? אחד המועדים המועדפים לביקור בקבר ולקריאת פרקי תהילים, שלפי המסורת חיבר דוד המלך, הוא חג השבועות, שבו, לפי האמונה, נפטר. תפילה במקום נחשבת לסגולה לרפואה ולאריכות ימים.
הארכאולוגיה: הארכאולוגית ד"ר אילת מזר חפרה רבות בעיר דוד ואומרת כי חד משמעית לא ייתכן שקבר דוד נמצא בהר ציון: "אנחנו יודעים שזה לא יכול להיות שם. קברי בית דוד נמצאים בעיר דוד. השרידים בהר ציון מאוחרים. לפי ספר נחמיה, שמתאר את המסע שלו בירושלים, אפשר לומר בערך באיזה אזור צריך הקבר להימצא. לדעתי הוא נמצא מדרום לשטח ג'י בעיר דוד. לא יכולנו לחפור באזור שבו נמצא המקום המשוער, שלא נחפר עד היום. אני חושבת שאם יחפרו, אולי אפילו ימצאו. מהיכרותי עם האזור יש בי ביטחון גמור שהם שם".
לדברי ד"ר מזר, התיאור אצל יוסף בן מתתיהו הוא התיאור האחרון של מקום הקבר, ואז נפסקת המסורת, לא ברור אם במכוון או בגלל הסערות שחוותה ירושלים ואולי בגלל שכחת הדורות. "למרות שנעצרה מסירת המידע, מניסיון ארוך ראיתי שבירושלים דברים נשמרים. סביר להניח שאנשים פחדו להתקרב לקברים מחשש לקללה. אנשים פוחדים לגשת לקברים, ומי שהיה יכול להרשות לעצמו הוא איש כמו הורדוס".
ד"ר מזר אומרת כי בהנחה שיימצא הקבר האמיתי, לא מן הנמנע שהוא יהיה דומה לקבריהם של מלכים פיניקים בני אותה תקופה, בסרקופג מפואר ועליו שם הנפטר. "מעצם היותם בני מלכים מיוחסים, מלכי בית דוד הם היחידים שנקברו בתחומי העיר, לפי המקורות, ולכן סביר שגם קבורתם תהיה ייחודית".
