למה פתח־תקוה?
"זו עיר הולדתי, אפילו אבי וסבתי נולדו בה. פתח־תקוה היא הבית והמקום הבטוח, וכמו שאני גדלתי והתפתחתי, כך גם העיר גדלה והתפתחה. יש לי פה כל מה שנחוץ לי: משפחה, חברים, מקומות בילוי, מרכזי קניות ונוסטלגיה. כל פינה בעיר מכילה כל כך הרבה זיכרונות".
עם מי היית רוצה לשבת לקפה ומדוע?
"הייתי רוצה לשבת לקפה עם אחת הנשים הכי חזקות בעיניי - שירה איסקוב. לסיים קשר זוגי, כמעט למות בגלל זה, להתאושש ולדבר על זה בשיא הפתיחות, ללא טשטוש מול כל העם - זו גבורה אמיתית".
מה הפינה האהובה עליך בעיר ומדוע?
"גן השעשועים זכריה שצמוד לביתי. הוא הרבה יותר מסתם גן שעשועים אלא מרכז אירועים של ממש. המשפחות שמגיעות אליו הפכו למשפחה אחת גדולה. בתקופת הסגרים ירדנו כמעט כל אחר צהריים אליו ונפגשנו עם חברים של הילדים מהגן או מבית הספר. הילדים שיחקו, ההורים שוחחו, צחקו וקיטרו. מדובר בגן קטן ופשוט עם אווירה חמה, שמחה ומשפחתית".
מה היית רוצה לשנות או לשפר בפתח־תקוה?
"בשנה האחרונה שמתי לב לעלייה בהרצאות בתחום ההורות תוך התאמה למציאות שנכפתה עלינו בפרוץ הקורונה. אחד הדברים הכי חשובים בעיניי הינו חינוך שמתחיל בבית. ב'בית' הכוונה מבחינתי היא להורים המגדלים את ילדיהם. אני מקווה שהעיר שלנו תמשיך לתת מענה להורים רבים המתמודדים באתגרי ההורות. בתוך כך, חשוב להנגיש הדרכות הורים פרטניות וקבוצתיות בתוך השכונות עצמן, במרכזים הקהילתיים ובגינות ציבוריות".
קראו גם:
דבר לא שגרתי שעשית בעיר?
"במרץ האחרון חגגנו ימי הולדת לבננו נמרוד ולבתנו שיר בגינה מתחת לבית משום שלא יכולנו לחגוג במקום סגור. החלטנו על חגיגה ספונטנית, וכמעט כל ילדי הגן הגיעו. זה היה האירוע המשמח הכי גדול שנכחתי בו בשנה האחרונה. ההתרגשות הייתה בשיאה".
מה הרוח של פתח־תקוה?
"האיזון בין משפחה לבין עבודה. זוגות צעירים רבים בוחרים להשתקע בעיר בזכות מיקומה המרכזי, מגוון אזורי התעשייה המשגשגים, ההיצע הרחב של מקומות בילוי מצוינים, מרכזי קניות גדולים, מתנ"סים ומוסדות חינוך איכותיים".
כיצד הקורונה השפיעה על עיסוקך?
"שיתקה אותי לחלוטין. נשאבתי כל כולי למשפחתי שהייתה סגורה בבית, כמו כל עם ישראל, במשך תקופה ממושכת. המצב יצר סיר לחץ, וכאמא לילדים צעירים התקופה הייתה לא פשוטה וחונקת, וכל חדוות היצירה דעכה. עכשיו, כשלאט לאט השגרה חוזרת, גם אני מתחזקת ומתחילה לחדש את היצירה".
