רוחל'ה ועודד עופרים, שני חברי קיבוץ גבעת השלושה בשנות ה-70 לחייהם, הם הישראלים שדֻווח בתחילת השבוע כי נדבקו בנגיף הקורונה על ספינת התענוגות "דיימונד פרינסס", העוגנת מול חופי יפן. הם אובחנו בתחילת השבוע אף על פי ששהו במשך שבועיים בתאם בתנאי בידוד והורשו לצאת ממנו רק לשעה ביום. משרד הבריאות דיווח כי מצבם של בני הזוג קל. שלושת ילדיהם של השניים מתגוררים אף הם בקיבוץ, והם אמרו כי הם מקווים שהוריהם החולים יובאו ארצה בקרוב.
"הם הועברו לבית חולים צבאי יפני ומצבם מוגדר קל", נמסר בהודעה מטעם הקיבוץ. "אנו סומכים על מדינת ישראל ומקווים שהיא עושה ככל יכולתה להשיב אותם להמשך טיפול בארץ כפי שהתחייב סגן שר הבריאות ליצמן".
(גבעת השלושה, צילום: גיל לרנר)
בני הזוג עופרים הפכו לאסירים בתוך ספינת הקרוז שעליה הפליגו, כשהתגלה שאחד הנופשים האחרים נדבק בנגיף. "הוא עלה בטוקיו, יצא לטיול מאורגן עם אנשי האונייה שלנו באוטובוס סגור, ואחרי ארבעה ימים בהונג קונג התברר שהוא נשא של הווירוס", סיפרה רוחל'ה באחד הראיונות לערוץ 12 לפני שחלתה. "התחילה פניקה. השאירו אותנו בלב הים, והאספקה החלה להידלדל - מזון, סולר ותרופות.
"אחרי שהתירו לנו לשוב ולעגון בנמל, כשפתחנו את המרפסת ראינו הרבה אמבולנסים, אנשי טיהור ותקשורת מכל העולם", היא סיפרה. "הקפטן הודיע לנו שעוד ועוד אנשים נדבקים, ולכן אנחנו נשארים בהסגר שבועיים. מאז אסרו עלינו לצאת מהחדר, ואנחנו מעבירים את היום בטלפונים".
ענת, בתם של בני הזוג, סיפרה על הרגע שבה התברר לה ולמשפחה שההורים חלו. "אומנם לאמא היה חום בשבוע שעבר, אבל הוא עבר לה. אחרי שלקחו דגימות מכל נוסעי האונייה, הבדיקות שלהם יצאו לצערנו חיוביות", אמרה בראיון לרדיו ללא הפסקה.
"זה נראה להם כמו איזה חלום רע. הם באיזה האנגר ליד בית החולים שהסבו אותו לטיפול בנוסעי האונייה החולים. התנאים שם הם לא תנאים, ממש קטסטרופה. כשבן אדם חולה הוא צריך לאכול, והם יומיים כבר לא אוכלים. זאת ועוד, מדובר על צוות רפואי שאיש מהם לא מדבר אנגלית, והם מתקשרים באמצעות סימנים ותנועות ידיים", הסבירה.
כשנשאלה איך בני המשפחה מרגישים לנוכח המצב, השיבה: "התחושה שלנו היא מאוד לא פשוטה, ואנחנו מנסים לעשות כל מה שאפשר. קשה לנו מאוד לתקשר איתם, להבין מה מצבם. אנחנו מנסים להעביר אותם מבית החולים הרעוע. זה השלב הראשון. דיברתי איתם היום (שלישי) והם מרגישים טוב. אין להם שום תסמינים, אבל הם נמצאים בחוסר ודאות.
"ההורים שלי בסביבות גיל שבעים. הם היו בטיול ארוך של 17 יום, וזה היה היום האחרון שלו. ממש כבר חיכינו להם. אנחנו לא יכולים להאמין שהגענו למצב הזה. אנחנו רוצים שלפחות יעבירו אותם לבית החולים שבו אושפזה הישראלית הנוספת שחלתה, ואחר כך שיקבלו המשך טיפול רפואי פה בארץ בתנאים המתבקשים".
שלושה הילדים של בני הזוג עופרים טרם החליטו אם לנסוע ליפן ללוות את הוריהם החולים מקרוב, בעיקר בגלל החשש להידבק בעצמם לסכן בהמשך את ילדיהם ואת בני המשפחה האחרים. "אנחנו חוששים מאוד, כי זה סיכון מול תועלת, וזו הסיבה שאנחנו לא שם עכשיו", אמרה ענת. "אנחנו, האחים, חושבים בכל זאת לנסוע, כי מקרוב נוכל לעזור יותר".
"שישובו מהר לקיבוץ"
בני הזוג עופרים הם אהובים מאוד על רבים בקיבוץ. הם הגיעו לקיבוץ כמשפחת קליטה לפני שנים רבות. האישה שימשה במרבית שנותיה כרכזת הגיל הרך, והבעל היה רכז הקניות. חברה של השניים סיפרה כי בבוקר שבת עוד הספיקה להתכתב בטלפון עם השניים, אבל בבוקר יום ראשון כבר לא נוצר עימם קשר למרות פניות אחדות מצידה ומצד אחרים. "בשבת הם נראו לי בסדר, ללא טענות מיוחדות, ואמרו שהם נהנים למרות המצב הלא פשוט שנכפה עליהם, כמו על שאר השוהים על הספינה", סיפרה.
"הם נוהגים לטייל לא מעט, עם עדיפות לקרוזים. עד לפני שבועיים כלל לא ידעתי שהם נמצאים על הספינה המדוברת, זו שחלק מנוסעיה נדבקו בקורונה, ורק לאחר שהם התראיינו על המצב שם התחלתי לדאוג. אני מקווה שהם יצאו מזה כמו גדולים".
בני זוג מהקיבוץ, חבריהם של השניים, הצטרפו אליהם לקרוז בים הבלטי לפני מספר שנים. האישה יודעת לספר על אנשים יוצאים מן הכלל שהפכו לחברי נפש. "גם בשנות הפנסיה שלהם הם מתנדבים לעזור ולהיות פעילים בקבוצות שונות. הקשר האישי שלנו חם מאוד, וגם אני דיברתי איתם דרך הסקייפ בשבת האחרונה. למחרת התחילו כמה חברות שלהם לדאוג, כי הם לא ענו למסרונים, ואז הגיעה ההודעה על כך שגם הם חולים. נקווה שמצבם באמת קל ושהם ישובו במהרה לקיבוץ".
משרד החוץ ומשרד הבריאות מתמקדים בשלב זה בניסיונות להחזרת הישראלים שלא נדבקו ארצה. לגבי בני הזוג ונוסעת נוספת שנדבקו בנגיף ומטופלים ביפן עדיין לא הוחלט דבר. סביר להניח שרק לאחר החלמתם המלאה ייעשו הסידורים להשבתם ארצה תוך כדי הקפדה על תנאי בידוד.
פרסום ראשוני: 17:00 , 18.02.20