במשך 28 שנה שירת פיני שמילוביץ' (57) במערכת הביטחון על תחומיה השונים, ועסק בעיקר בסיכול טרור. בשבע השנים הראשונות הוא היה ביחידת המודיעין היוקרתית של צה"ל, 8200, ולאחר מכן עבר לשרת בשב"כ, שממנו פרש בשנת 2005. בין שלל תפקידיו בארגון החשאי הוא כיהן כראש חטיבת סיכול טרור וכאחראי חקירות פנים.
תורם לקהילה על אף קשיים וטרגדיה אישית
לפני כשלוש שנים, כשהוא בן 54, החליט שמילוביץ', גרוש ואב לארבעה מקרית אונו, לפרוש מחברת סטארט־אפ שבה שימש כמנכ"ל ולפנות לדרך חדשה - לעבוד כמורה ומחנך כיתה בתיכון בן גוריון בפתח תקוה.
"כל הזמן היה חשוב לי הפן הערכי של עיסוקי המקצועי", הוא מסביר את השינוי. "לאורך השנים הייתי פעיל בהרבה גופים, בין היתר, התנדבתי בעל"ם (עמותה לנוער במצבי סיכון) וניהלתי את אזור תל אביב. ואז בת הזוג שלי שאלה אותי למה שלא אפנה לחינוך. הבנתי שזה מה שאני רוצה ועשיתי הסבת אקדמאים להוראה בבית ברל".
במגמת שינוי בשנה הראשונה כיהן שמילוביץ' כמורה לאזרחות, ושנה לאחר מכן כבר קיבל לידיו גם חינוך כיתה. במהלך השנתיים הללו הוא פיתח תוכנית ייחודית ללימודי מודיעין, ביטחון ואיראן, שתחל לפעול בבית הספר החל משנת הלימודים הקרובה.
מדובר בתוכנית ברמה של חמש יחידות לימוד, שבה ילמדו 35 תלמידים נבחרים משכבת י"א. כל תלמיד שייבחר למגמה הייחודית ייבחן לבגרות בשתי יחידות במודיעין וביטחון, שתי יחידות בפרסית ויחידת לימוד בתרבות איראן.
"המגמה החדשה תאפשר מחד גיסא רכישת ידע וכלי מחקר להכרת ולהבנת השפה הפרסית, תרבותה וההיסטוריה של איראן, ומאידך גיסא פיתוח יכולות חקר ויצירת ידע חדש בתחומי המזרח התיכון, הביטחון, המודיעין והיחסים הבינלאומיים", מסביר שמילוביץ'.
"הרעיון שהתחיל את התוכנית נבע מהבנתי שחלק גדול מתלמידי התיכון לא מסוגל לכתוב עבודה או לחבר רעיון. למרות ההצהרות על למידה משמעותית, יש שינון של חומר ולא למידה ממשית. את זה רצינו לשנות. בנוסף על כך, יש מציאות שבה חלק גדול מהחברה הישראלית לא מכיר מבחינת העובדות את התרבות וההיסטוריה של איראן.
"אין מספיק אנשים בארץ שמומחים בתחום. לכן החלטנו ללמד את התלמידים להבין את השפה והתרבות ולעסוק בניתוח של איראן, המפרץ הפרסי והבעיות הלאומיות של ישראל. כמו כן, לומדים גם על מודיעין ברמה של איך אוספים ומנתחים אותו".
הלימודים במגמה יכללו התמחות באיראן ובמפרץ הפרסי, כולל נושאים כמו יחסים בינלאומיים, מדע המדינה, ביטחון ומודיעין סביב הסוגיה של ישראל והמפרץ הפרסי. רוב הלמידה תהיה תוך כדי מחקר, והתלמידים יצטרכו להגיש עבודה סמינריונית לאוניברסיטת חיפה ברמה של שתי יחידות לימוד.
"התוכנית זכתה להרבה מאוד תגובות חיוביות, ואוניברסיטת חיפה פרשה את חסותה עלינו בנכונות להשקיע ולתת מלגות לבוגרי המגמה שירצו להמשיך באקדמיה את התחום הזה", הוא מציין.
"התלמידים יהיו מועמדים גם לתפקידי מחקר בצבא, אבל הראייה שלי היא לא רק לצה"ל. אם מלמדים תלמידים לחקור, הם ייקחו את זה הלאה ולא משנה באיזה תחום. השאיפה לידע תהיה בהם".
ידע זה כוח במהלך הקריירה הביטחונית שלו שמילוביץ' לא שקל לפנות להוראה. “אני מאוד אוהב להופיע ואפילו שיחקתי בתיאטרון חובבים", הוא מגלה.
"מאוד אהבתי את מחיאות הכפיים. בזמנו חשבתי על האקדמיה כאופציה, אבל לא להיות מורה בתיכון. זה משהו שהתבשל בי".
יש קווים מקבילים בין עבודה במערכת הביטחון למערכת החינוך? "בשני המקומות ההנעה לפעול מבוססת ערכים וכוללת תחושת שליחות. שב"כ זה דרך חיים כי זה משפיע על כל הסביבה שלך. אתה צריך להיות בעל ערכים בשביל לרצות לחיות כך. גם בעיסוק בחינוך צריך להיות בעל ערכים כדי להיות מוכן לסבול חלק מהדברים בתוך המערכת.
"השוני בא לידי ביטוי בעיקר במיידיות ובמיקוד הרב שיש בעבודת סיכול בשב"כ. צריך להיות מאוד מדויק וממוקד. זאת מערכת מאוד היררכית, ועם זאת נותנים חופש ליצירתיות.
"גם במערכת החינוך יש מקום ליצירתיות, אבל עדיין צריך להעביר חומר מסוים כדי שהתלמידים יצליחו בבגרות".
כיום, כשאתה בתוך המערכת, יש לך תובנות לגבי חינוך בני נוער? “אחרי שנתיים במערכת אני יכול להגיד שאי אפשר להקנות להם ערכים בלי לעסוק בידע. פעם אפשר היה לבוא לילד ולהגיד לו ‘תעשה ככה ואל תעשה ככה’.
"כיום יש דור ששואל שאלות ורוצה להבין למה. עם זאת, יש שם חוסר ידע, לפעמים מדהים, לגבי דברים בסיסיים. כדי שהם יבינו את הערך, הם צריכים להבין למה הוא חשוב. לא מספיק להגיד לנוער אל תעבור על החוק או תהיה מעורב, אלא להסביר.
"חוסר הידע גורם לכך שהנוער מאוד מושפע מסיסמאות, וקיימת חוסר הבנה של מה שהם אומרים. יש הרבה בני נוער שלא יודעים להבחין בין ערבי-ישראלי לערבי שחי בשטחים או בין יוצאי