שם: מארי ויזל.
גיל: 43.
מצב משפחתי? "נשואה ואם לשניים".
מגורים? "בשכונת רמת ורבר".
מקצוע? "אני מדריכת צ'י־קונג וטאי צ'י".
מדוע בחרת במקצוע הזה? "אני רואה בזה מקצוע מניע, מזיז ומחבר בין אנשים ובינם לבין עצמם. העיסוק בצ'י־קונג מחזק את הנפש, את התודעה ואת הגוף ובאמת גורם אושר. אני רואה את השינויים שחלים באנשים כשהם באים אליי ולאחר זמן מה שהם עוסקים באומנות הגוף הזאת. הם הופכים לאנשים יותר מחוברים לסביבה ולעצמם, יותר שמחים, יותר בטוחים בעצמם ואפילו יותר בריאים. השיטה הזאת תורמת רבות באותם מקומות שהרפואה המערבית לא מצליחה".
כמה זמן את מתגוררת בפתח־תקוה? "20 שנים".
מה הפינה האהובה עלייך בעיר? "פארק יד לבנים. זה מקום יפה, נעים לשהות בו ויש בו עצים וצמחייה, מקורות מים, ציפורים מגן החי ובכלל הרבה ירוק. כשאני נמצאת שם אני מרגישה שאני נמצאת בחיק הטבע, וממש נעים לי ברמה הנפשית והאישית, רחוק מכל הרעש העירוני".
מה החוויה המשמעותית ביותר שחווית בעיר? "לידת ילדיי והמחיה שלי בעיר באופן כללי. השינויים (לטובה) שעברו על העיר בשנים שבהן אני חיה כאן הם חוויה בפני עצמה".
מה היית רוצה לשנות בעיר? "הייתי רוצה לראות שינוי גדול במרכז העיר ובאזור השוק. המקום עמוס, מיושן ולא נעים לשהות בו, וחבל כי בכל זאת מדובר בלב של פתח־תקוה. הייתי רוצה שהמקום יהפוך לנגיש, מודרני ונעים יותר, שלא אבוא לסידורים ולקניות ואמשיך בדרכי אלא שאוכל להגיע למקום ולבלות ולשהות בו בהנאה".
מה חסר לך בעיר? "חסרות לי מסגרות בסגנון של המסגרת שאני מציעה – עיסוקים ופעילויות עם הגוף. אני מדברת על האמנויות והצורות האלטרנטיביות והפחות מוכרות באופן יחסי".
מה מרגיז אותך במיוחד בעיר? "במקומות רבים יש שיפוצים במדרכות בגלל העבודות של הרכבת הקלה. נוצר מצב שנתיבי תנועה של כלי הרכב נהיים צרים יותר, גם ברחוב שלי וגם ברחובות חדשים ממנו. ממש מרגיז להיות תקועה ברכב ביציאה ובכניסה במשך הרבה זמן".
מה מיוחד בעיר לדעתך? "אני חושבת שבפתח־תקוה יש המון כיכרות יפות ומפוארות. בכל פעם שאני עוברת ברחבי העיר אני נפעמת מהמגוון הרב. יש שלוש כיכרות שיש בהן דמויות מסיפורים, ובכל פעם שאני רואה שעובדים או משפצים כיכר כזאת אני תוהה איך המקום ייראה לאחר סיום העבודה. אני יודעת שיש למה לצפות. אני לא חושבת שבערים אחרות הדבר בא לידי ביטוי בצורה כה רחבה".
איך היית מתארת את העיר במשפט? "עיר ותיקה אבל גם צעירה ובעלת רוח משפחתית".