שירותי בריאות כללית בחרו במרכז לבריאות לב האישה במערך לקרדיולוגיה ובמרכז לנוירוכירורגיה תפקודית במחלקה הנוירוכירורגית כמרכזי המצוינות בבית החולים בילינסון בפתח תקוה.
1 צפייה בגלריה
רופאות בבילינסון
רופאות בבילינסון
רופאות בבילינסון
(צילום: דוברות בית החולים בילינסון)
המרכז לבריאות לב האישה נוקט בגישה ייחודית ופורצת דרך. אם בעבר הניחה הרפואה שנשים זהות במבנה גופן לגברים וטיפלה בהן באופן דומה, כיום מתגברת ההכרה בהבדלים המשמעותיים בין גברים לנשים ואיתה הצורך בטיפול רפואי שונה. אבחון גורמי סיכון להתפתחות מחלת לב ומניעת תחלואה בקרב נשים בריאות הנמצאות בקבוצת סיכון. בעבר רווחה התפיסה שמחלת לב היא מחלה גברית, בפועל, כיום, המחלה פוגעת ביותר נשים מאשר בגברים והיא מהווה את גורם התמותה הראשי בקרב נשים מבוגרות. בשנים האחרונות נרשמה עלייה בקרב כלל הנשים הסובלות מבעיות לב שונות, ובקרב נשים צעירות בפרט.
לרשות המטופלות עומד מערך רב תחומי של רופאות מתחומי התמחות שונים, פסיכולוגית, תזונאית ועובדת סוציאלית.
ד"ר אביטל פורטר, מנהלת המרכז לבריאות לב האישה במערך לקרדיולוגיה בבילינסון "נשים רבות לא מודעות לכך שגורם התמותה מס' 1 בקרב נשים הינו מחלות לב. לצערי, בעולם בו נשים מתמרנות בין קריירה לבית, לא תמיד ניתנת תשומת לב למצב הבריאותי, לגורמי סיכון ובכלל למניעת מחלות. בזכות המרפאה, אנו יכולים לאתר מחלות לבבית שמתפתחות לאורך השנים ולמנוע מצבים מסכני חיים.
בנוסף לגורמי הסיכון המוכרים, ישנם גורמי סיכון המשפיעים רק על אוכלוסיית הנשים. תקופת ההיריון מעמידה את גופה של האישה ההרה בפני אתגר פיזיולוגי ומטבולי. בנשים המפתחות סיבוך הריוני כגון יתר לחץ דם, רעלת /קדם רעלת , סוכרת, או לידה מוקדמת תפקוד כלי הדם בשלייה ובמחזור הדם האימהי איננו תקין.
קראו גם:
תקופה ייחודית נוספת הינה גיל המעבר. הפסקת המחזור החודשי והשינויים ההורמונאליים המלווים תקופה זו, מהווים נקודת ציון משמעותית בהתפתחות התחלואה הלבבית בנשים. אז עולה שיעור גורמי הסיכון למחלות לב וכלי הדם, וכן התמותה מהם. תקופה זו המהווה ציון דרך משמעותי בחיי האישה, ובעלת השלכות קריטיות לבריאותה הנפשית והגופנית כאחד. במרכז מטופלות נשים על פי גישה הוליסטית שבה רופאים מכלל ההתמחויות משתפים פעולה תוך ראייה של האישה לא רק כמי שיש לה בעיה לבבית אלא על כלל מאפייניה האישיים והרפואיים.
הבנת ההבדל המגדרי בתחלואת הלב, העלאת מודעות לגורמי סיכון ייחודיים לנשים, אבחון וטיפול מהירים יותר, יכולים להציל חיים, לשפר איכות חיים ולהוריד משמעותית תחלואת לב בנשים. על פי הניסיון שצברנו, מרפאה קרדיולוגית כוללנית שנותנת מענה לבעיות לב בנשים היא האמצעי הטוב ביותר על מנת להשיג את המטרה הראויה הזו".
המרכז לנוירוכירורגיה תפקודית בבילינסון הוא אחד המרכזים היחידים בארץ (והיחיד בקופת חולים כללית) בהם מתבצעים ניתוחים פורצי דרך לטיפול במחלות כמו פרקינסון ואפילפסיה. המרכז יוזם, מוביל ומשתתף במחקרים חדשניים בתחום הפרעות תנועה, קיצוב מוחי, נוירומודולציה, אפילפסיה, רעד, שינה והכרה, וטיפולים מתקדמים להפרעות פסיכיאטריות. בבילינסון מתבצעים ניתוחים שנועדו לשפר דרמטית את חייהם של מטופלים עם מחלות כמו פרקינסון, אפילפסיה והפרעות נוירולוגיות שונות על ידי שיפור משמעותי בתסמינים ובחלק מהמקרים להביאם עד לכדי ריפוי מלא ממחלתם. בישראל חיים כיום מעל 80 אלף חולי רעד ראשוני, כ- 40 אלף חולי פרקינסון, כ- 25 אלף חולי אפילפסיה שעמידה לטיפול תרופתי וחולי דיסטוניה רבים. למטופלים אלה מוצעים סוגים שונים של ניתוחים, שיכולים להביא להקלה משמעותית בתסמינים ובהתקפים ואף להפסקתם. בין השאר: ניתוח לכריתת המוקד האפילפטי; צריבה של מוקד ההפרעה החשמלית; ניתוח DBS להשתלת קוצב מוחי וניתוח VNS להשתלת קוצב וגאלי.
הניסיון הרב שנצבר בעולם בניתוחי DBS מעיד על כ- 80% שיפור בתסמיני המחלות בגינם מושתל הקוצב. ניתוחים לכריתת ולצריבת המוקד החשמלי באפילפסיה מביאים לריפוי מלא מהמחלה ולהפסקת ההתקפים בכ 50-90% מהמקרים. ניתוחים אלו המתבצעים כולם בבילינסון, מותאמים אישית למטופל. ההחלטה על סוג הניתוח ואופן ביצועו מתקבלת לאחר דיון המקרה ע"י צוות רב-מקצועי, הכולל נוירוכירורגים, נוירולוגים, מרדימים, אלקטרופיזיולוגים, נוירופסיכולוגים, וצוות שיקומי (פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת). צוות זה ממשיך ללוות ולטפל בחולים גם לאחר האשפוז.
ד"ר עידית תמיר, מנהלת המרכז לנוירוכירורגיה תפקודית במחלקה הנוירוכירורגית בבילינסון: "רוב ניתוחי ה-DBS שנעשים בארץ מטפלים בהפרעות תנועה (פרקינסון, רעד ראשוני ודיסטוניה) ובאפילפסיה. חולים שלא יכולים לאכול לבד, שלא יודעים מה זה להפעיל עכבר מחשב או לסמס – עושים זאת בקלות אחרי הניתוח. אנחנו מצליחים לשפר ואף להעלים מוגבלויות בהליכה, רעד ונוקשות בידיים. זה שיפור עצום באיכות החיים, רבים מהסובלים מהפרעות תנועה הם אנשים בגיל העבודה. חולי אפילפסיה ופרקינסון יוצאים ממעגל העבודה בשל ריבוי ההתקפים ותפקוד מוטורי לקוי, מגיעים שוב ושוב למיון ולאשפוז, נזקקים לתרופות רבות ולעיתים גם לטיפול סיעודי. בזכות המרכז אנו מצליחים להחזיר אותם למעגל החיים״.