מחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות הינה אחת מהסיבות המובילות לנכות ותמותה בעולם המערבי. הרוב המוחלט של המאובחנים הינם בעשור השמיני והתשיעי לחייהם. אך כאחד מכל 20 אנשים המאובחנים עם מחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות הם יותר צעירים.
בשנים האחרונות מדווח על עלייה משמעותית במספר חולי הדמנציה בצעירים בישראל.
לאור הצורך להתמודד עם קשייהם הייחודים של חולי הדמנציה הצעירים ומשפחותיהם, נפתחה לאחרונה, במסגרת המרפאה לנוירולוגיה קוגניטיבית בבילינסון מקבוצת הכללית, מרפאה ייעודית לאבחון, מתן מענה וטיפול בחולים צעירים אשר סובלים מירידה קוגניטיבית. את המרפאה מובילים ד"ר אופיר קרת, נוירולוג בכיר עם תת-התמחות בנוירולוגיה קוגניטיבית, וד"ר אמיר גליק, מנהל המרפאה לנוירולוגיה קוגניטיבית.
קראו גם:
החולים הצעירים בדמנציה לא סובלים בהכרח מבעיות זיכרון, חלקם מתלוננים לראשונה על שינויים דרמטיים באישיות כגון אפטיות ושינויים במצב רוח, קושי בדיבור ובשליפת מילים או הבנת שפה, הזיות ראייה, בעיה בשימוש בידיים או הליכה, הפרעות שינה ואף התקפי אפילפסיה.
בנוסף, אבחון מדויק מצריך בדיקות מורכבות לפענוח כגון מבחנים קוגנטיביים, MRI מוח, בדיקות נוזל חוט שדרה או מיפוי מוח (איזוטופים).
השילוב של גיל צעיר, תסמינים לא טיפוסים ובדיקות מורכבות מהווה אתגר אבחנתי בגיל הצעיר וגורם לעיכוב באבחנה ובטיפול של מספר שנים.
בשונה ממבוגרים, למחלה בצעירים יש השלכות על התא המשפחתי. המחלה תופסת אותם בעודם במעגל העבודה, מפרנסים ומגדלים משפחות. החיים לצד החולים הצעירים גורמים למתיחות קשה בבית, ומשפיעים על קבלת החלטות יום יומיות.
המרפאה הייעודית לאבחון חולים צעירים בדמנציה עובדת כך: המטופל מגיע למרפאה עם מלווה לפגישה לצורך ביצוע הערכה נוירו-קוגניטיבית. הפגישה אורכת בין שעתיים לשלוש ובמהלכן נאסף מידע רלוונטי לאבחון, מבוצעת בדיקה קוגניטיבית ונוירולוגית, ניתנות המלצות להמשך בירור ובהמשך נקבעת האבחנה וניתנות המלצות לטיפול המתאים.
צוות המרפאה מלווה את תהליך האבחון ונמצא בקשר עם המטופלים ומשפחותיהם. במפגש מוקדש זמן משמעותי לשיחה עם המטופל ובני משפחתו. ניתן משוב על תוצאות הבירור, משמעותו, טיפולים אפשריים ודרכי התמודדות.
השירות אינו כלול בסל הבריאות.
ד"ר אופיר קרת, מומחה בנוירולוגיה קוגניטיבית: "מאחר והמודעות של דמנציה בצעירים נמוכה מאוד, חולים אלו לא אובחנו בזמן ולא קיבלו את הטיפול הרפואי לו הם זקוקים. כתוצאה מכך, אוכלוסיית חולים זו נאלצה לנדוד בין רופאים מתחומים שונים ולבצע בדיקות מיותרות עד לקבלת האבחנה הנכונה. במסגרת המרפאה לצעירים ניתן להגיע לאבחון רפואי ולהמליץ על דרכי טיפול והתמודדות עם החולי בזמן קצר מהמקובל."
ד"ר אמיר גליק, מנהל המרפאה לנוירולוגיה קוגניטיבית: "החלטנו לפתוח את המרפאה הייחודית לצעירים עקב עלייה בפניות אצל חולים אשר עד כה לא קיבלו מענה ראוי למצבם. אנו מקשרים את העלייה החדה, בתחלואה זו, לשינוי במודעות לתחלואת המוח וכן לידע המצטבר בתחום זה".
פרופסור איתן אוריאל, מנהל המחלקה לנוירולוגיה בבית החולים בילינסון: "המרפאה שפתחנו בבילינסון היא בשורה אמיתית. במקרים רבים אבחון מדויק ומוקדם משפר את איכות חיי המטופל ובני משפחתו ויכול לסייע בהאטת קצב התקדמות המחלה, היערכות לבאות, גיוס מערכות תומכות בחולה ובמשפחתו ומתן מענה רב צוותי לאוכלוסיית חולים אשר לא קיבלה מענה ראוי עד כה. המרפאה מהווה חלק מהמערך הנוירולוגי האשפוזי והאמבולטורי הגדול בבית החולים".
