אישה בת 48 ובן זוגה הגישו לאחרונה תביעת ענק על סך למעלה מ- 20 מיליון שקלים כנגד בית החולים בילינסון וקופת החולים כללית. הסיבה, לטענתם: רשלנות רפואית מצד הגופים הנ"ל שהביאו את האישה ללדת את בנם בשבוע 25, במשקל של 750 גרם בלבד, כשבהמשך הוא אובחן כסובל משיתוק מוחין.
(בי"ח בילינסון. צילום: גיל לרנר)
המקרה המדובר התרחש לפני ארבע שנים, במהלך הריונה השמיני של האישה, כשחמשת ההריונות הראשונים הסתיימו בלידות תקינות. האחרונה מתוכן הייתה לידה מוקדמת, בשבוע ה-34. הריונה השישי הופסק בשבוע ה-19, יום לאחר שהייתה מעורבת בתאונת דרכים. בעקבות תביעת נזיקין שהגישה אז, קבע מומחה לגניקולוגיה ומיילדות, ד"ר זילברמן בנימין, כי "באם האישה תהרה שוב, אין אפשרות לשלול צורך עתידי בטיפול רפואי, עקב התפתחות סיבוכי הריון ובהם הפלות מאוחרות או לידות מוקדמות, שסיבתן בהפסקת ההריון המאוחרת במקרה הנדון".
לצערם של בני הזוג, הריונה השביעי של האישה גם לא צלח והופסק בתחילתו, לאחר שעברה הפלה ספונטנית מוקדמת. בתאריך 23.7.15 החלה התובעת במעקב הריון נוסף והשמיני במספר. על פי כתב התביעה עולה כי ב-11.11 באותה שנה, פונתה התובעת למיון יולדות בבית החולים בילינסון לאחר תלונות על צירים, כשהיא בשבוע ה- 25 להריונה. לאחר שהעובר נצפה במצב עכוז עם דופק לב איטי, הוחלט על ניתוח קיסרי בהול, שהסתיים כאמור בלידת בן במשקל 750 גרם בלבד.
במהלך חצי שנה סבל התינוק מבעיות שונות, ביניהן בעיות נשימתיות, כשהוא נזקק להנשמה מלאכותית. בבדיקה נוירולוגית שנערכה לו, תועד כי אינו ממקד מבט או מחייך. בגיל חצי שנה הוא שוחרר מהמחלקה לטיפול מיוחד בילוד והועבר לאשפוז במחלקה לשיקום נשימתי בבית החולים אלי"ן בירושלים. בבית החולים בירושלים אושפז למשך חמישה חודשים ובהמשך הועבר לבית החולים שניידר.
עו"ד ענת גינזבורגעו"ד ענת גינזבורג
עו"ד ענת גינזבורג
(צילום: אמיר יהל)
הערכה פסיכולוגית שבוצעה לו בהיותו בן שלוש שנים וארבעה חודשים, מתארת ילד ללא יכולת הליכה עצמאית. בסיכום ההערכה צוין כי הוא סובל מ"שיתוק מוחי עם איחור התפתחותי רב תחומי ניכר שרמת תפקודו ההתפתחותית נמוכה מגיל שנה" וכן כי הוא זקוק לטיפול סיעודי צמוד. בסיכום ביקור בבית החולים שניידר מיום 21.7.19 , צוין בין היתר כי התינוק "סובל מסיבוכי פגות, לרבות עיכוב התפתחותי גלובלי, כליה שמאלית לא מתפקדת.. צוין מבחינה נוירולוגית איחור התפתחותי רב תחומי ניכר...".
לאור השתלשלות האירועים, החליטו ההורים לתבוע כאמור את בית החולים בילינסון וקופת החולים כללית באמצעות עו"ד ענת גינזבורג, מומחית לתביעות רשלנות רפואית, בטענה כי היה עליהם להתחשב בעברה המיילדותי של האם. לדברי ההורים, גילה של האם ועברה היה אמור להדליק אצל הרופאים נורה אדומה שמדובר בהריון בסיכון גבוה, שמצריך מעקב וליווי במשך כל התקופה.
אישה בהריוןאישה בהריון
אישה בהריון
(צילום המחשה: shutterstock)
אל כתב התביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר דן קלמן, מומחה לגניקולוגיה, מיילדות ופריון, שטען לדעתו כי "מדובר במחדלים בהתנהלות הצוות הרפואי בקופת החולים כללית וביה"ח בילינסון, וחריגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת, אשר גרמו לנזקים קשים ובלתי הפיכים. אני סבור שעם מעט יותר תשומת לב, ניתן היה למנוע את הלידה המוקדמת".
"למרות עברה המיילדותי של האם, לא הורו לה כי עליה לקבל ייעוץ טרום הריוני, במידה ותרצה להרות שוב בעתיד, לרבות מעקב היריון בסיכון גבוה. ההיריון לא סווג, כבר בתחילתו, כבעל סיכון. האישה לא נשלחה למעקב המרפאה להריונות בסיכון גבוה ובכך לא נמנעה הלידה המוקדמת והפגות שבעקבותיה. הפנייה למעקב מרפאת הריונות בסיכון גבוה בשלבי ההיריון המוקדמים, יכולה הייתה לפתור או למנוע, בסבירות גבוהה, מקרה נוסף של לידה מוקדמת".
מבית החולים בלינסון נמסר: "התביעה התקבלה בבית החולים. כמקובל, אנו נלמד אותה לעומק ונגיב בבית המשפט".
מקופת חולים כללית טרם התקבלה תגובה.