מדינת ישראל נמצאת בשיאו של אחד המשברים החברתיים, הכלכליים והבריאותיים מהגדולים שידעה. בין התמונות העצובות ומספרי הנפטרים שעולים, זוהי שעתן היפה של תנועות המחנכים בישראל, שמתנדבות ופועלות לאורך כל השנה, ובימים אלה בפרט. אחת התנועות הפעילות ביותר בעיר היא תנועת דרור ישראל, תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד. לקחנו את נמרד פלדמן, המרכז את קיבוץ המחנכים של דרור ישראל, לראיון קצר אודות התנועה ופועלה בעיר.

דרור ישראל בפתח תקוה עושים שמח לילדיםדרור ישראל בפתח תקוה עושים שמח לילדים
דרור ישראל בפתח תקוה עושים שמח לילדים
(צילום: דוברות תנועת דרור ישראל)

חברי תנועת דרור ישראל בפתח תקוה בפעילות עם ילדיםחברי תנועת דרור ישראל בפתח תקוה בפעילות עם ילדים
חברי תנועת דרור ישראל בפתח תקוה בפעילות עם ילדים
(צילום: דוברות תנועת דרור ישראל)

מהי תנועת דרור ישראל ומהו התפקיד שלך בתנועה?
נעים מאוד. שמי נמרד פלדמן ואני מרכז את קיבוץ המחנכים של תנועת דרור ישראל בפתח תקווה. תנועת דרור ישראל היא תנועה של חבר'ה צעירים שחיים בקהילה שיתופית ופועלים בעיר אבל לא פחות מניעים הקמה של קבוצות וקהילות שונות באופן שמתאים לכל מקום. אנחנו עובדים יחד, בעיקר בתחומי החינוך והחברה בניסיון להפוך את החברה הישראלית למקום טוב יותר. התנועה הוקמה בשנת 2006 וכיום היא מונה כ-2,000 חברים ועשרות אלפים שעוברים פעילות בפרויקטים של התנועה.


מה מייחד את העיר פתח תקוה בעינייך, ומה גרם לכם להגיע לכאן?
לפתח תקווה הגענו בשנת 2008, כשנתיים אחרי שהוקמה התנועה. הגענו לכאן כי זאת עיר גדולה, מעניינת ומגוונת, עם אוכלוסיות מגוונות מאוד – דתיים, חילונים, חרדים, עולים חדשים וותיקים – ממש תערובת מעניינת. מעבר לכך, זאת עיר מתפתחת והרגשנו שיש פה פוטנציאל לשותפויות רבות, גם עם העיריה וגם עם הקהילות שמרכיבות את העיר. כאן בפתח תקווה אנו קבוצה של 70 איש בגילאי 22-35. לאורך השנים היינו מעורבים בהרבה פרויקטים התנדבותיים ובשנים האחרונות החברים הבוגרים יותר משתלבים גם בעבודה מקצועית בעיר, בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, במחלקת קליטה, בתחום המורשת ועוד.

נמרד פלדמןנמרד פלדמן
נמרד פלדמן
(צילום: דוברות תנועת דרור ישראל)

תוכל לתת דוגמה לפעילויות שאתם יוזמים או משתתפים בהן?
תנועת דרור ישראל בעיר לוקחת חלק במגוון פעילויות לבני נוער, צעירים ומבוגרים שמטרתן לעודד שיח ומפגש בין אוכלוסיות שונות ולחזק את הכוח הקהילתי בחברה הישראלית. למשל, במשך מספר שנים הפעלנו קבוצות כדורגל במרכזי הנוער בשכונות שבהם הושם דגש על גיוס נערות וחיבורן לעולם הספורט, דוגמה נוספת היא הפעלת אולפן עברית למבוגרים שעלו לפני מספר שנים לארץ ומעוניינים לשפר את הביטחון שלהם בעברית. פרוייקט נוסף שאנו מובילים שנים רבות הן תערוכות לבני נוער וצעירים שעוסקות בזיכרון רצח רבין, כשהמטרה של פרויקט זה היא להפגיש בין ציבורים שונים שיכולים להחזיק בדעות מנוגדות אך במפגש טעון כמו זה להצליח למצוא את המשותף ולראות שבסופו של דבר החזון של כולנו זהה – לשמור על חברה מאוחדת ודמוקרטית. בנוסף, לפני 5 שנים במסגרת אוהל זכור נפגשנו עם תושב שמשתייך לקהילה החרדית בעיר ומתוך המפגש הזה נוצר שיתוף פעולה של שנים רבות, במסגרתו מתקיימים מפגשים בין חילונים לחרדים בפרויקט שמכונה "פלוגתא". כמו כן, בחודשי הקיץ אנו מפעילים יריד תעסוקה הוגנת לבני נוער. אנו מאמינים שיש יותר מדי מחנות בחברה, שלא מספיק נפגשים ושרב המשותף על המפריד ועל כן מנסים להיות קהילה שנקשרת לכל הקהילות והציבורים בעיר, ולשמחתי אנו מצליחים בכך.
ספר לנו על פעילויות מיוחדות שנעשו בפתח תקוה בתקופת הקורונה
כשהגיעה לחיינו הקורונה ואיתה הסגר ומצב החירום, היה לנו ברור שיחד עם הצורך להיזהר ולשמור על הנחיות משרד הבריאות אנו לא רוצים פשוט לשבת בבית ושאנו רוצים לסייע ככל הניתן לאוכלוסיות שזקוקות לכך בעיר. דווקא מתוך שיתופי הפעולה החזקים שקיימים ביום-יום לגרעין עם אגפי העירייה השונים, נוצרה לנו אפשרות להיות גורם משמעותי בתקופת החירום הזאת. בימים הראשונים הגענו לבית המתנדב והשתתפנו בכל הפעילות שהם הובילו ועם הזמן יזמנו גם פעילויות נוספות. בשיתוף פעולה עם "על"ה זהב", סיכמנו שחניכי הנוער העובד והלומד בליווי חברים מקיבוץ המחנכים של תנועת דרור ישראל יתקשרו לכל הזקנים שמנועים מלהגיע למרכזי היום בגלל הסגר - גם כדי להבין אם הם צריכים סיוע כלשהו אך גם כדי להתעניין בשלומם ולסייע בהפגת הבדידות. בנוסף לפעילות זו, אנו מפעילים קייטנות לילדי רופאים בשיתוף עם בתי החולים בעירייה ובכך מאפשרים להורים הרופאים לעבוד בראש שקט ככל הניתן ולאפשר להם שגרה רגועה יחסית גם כשהילדים לא לומדים. כמו כן, אנו בראשיתו של פרויקט מיוחד מאוד – פעילות קהילתית בזמן הסגר, מבלי שנצטרך לפגוש אחד את השני. למשל, שירה ונגינה במפרסות. התקופה הזו הוכיחה לי ביתר שאת שדווקא כשאנשים סגורים בביתם הם רוצים להעניק יותר, לסייע ולעזור לאחר.
איך אתה רואה את העתיד של התנועה בעיר?
למרות שמקומה של תנועת דרור ישראל בעיר הוא טוב ואנו מעורבים במגוון של פרויקטים, הייתי רוצה שנצליח ליצור קשרים טובים יותר עם הקהילה הדתית בעיר, וכן נמשיך לפתח את הקשרים שלנו עם האוכלוסייה המבוגרת שתקופת הקורונה הדגישה לנו אפילו יותר עד כמה הם זקוקים לנו ואנחנו להם. בנוסף, אנו רוצים להיות שותפים לחידוש מרכז העיר ולהפיכתו למרכז תרבותי וחברתי – יש פוטנציאל עצום בהפיכת אתרי השימור במרכז העיר למוקדים חינוכיים ותיירותיים. לפנינו עוד פרויקטים רבים בשיתוף עם העירייה שנמצאים בתחילתם, מקווים להביא כמה שיותר לעיר ולפתח אותה ואת תושביה בכל התחומים.