שוק הדירות להשכרה לסטודנטים מעולם לא היה במצב דומה, הכל, כמובן, בגלל הקורונה. "שוק השכירות לסטודנטים אכן עבר טלטלה גדולה", אומר רון אקרמן, בעלי חברת 'קלר־ויליאמס תל אביב' וסגן יו"ר מחוז גוש דן בלשכת מתווכי הנדל"ן הארצית.
"על פי עסקאות שנחתמו במשרדנו מחודש מאי, אפשר לציין כמה מגמות: שוק הדירות להשכרה הוצף ביחידות להשכרה לטווח ארוך, והסיבה לכך היא העצירה המוחלטת בהשכרת דירות לטווח קצר באמצעות Airbnb".
בנוסף יש נטישת דירות מושכרות מצד שוכרים צעירים וסטודנטים, וכמו כן בעלי הדירות הפכו בררנים הרבה יותר. הם מודעים לכך שבמשבר הנוכחי נפגעו לא מעט סטודנטים וחוששים שלא יקבלו את כספם. לדברי אקרמן, משרדו בצפון תל אביב (שכולל גם את האזורים שליד אוניברסיטת תל אביב, סמינר הקיבוצים ואזור המכללות) עשה כמה עסקאות השכרה בחודשים האחרונים. הממצאים: עקב הצפת השוק בדירות להשכרה, הזמן שכל נכס 'מבלה' בחוץ הוא כחודש וחצי עד חודשיים, לעומת שבועיים-שלושה בזמנם רגילים.
"הבעיה היא שהמחירים לא ירדו, לפחות הסטודנטים יכולים להתנחם בכך שהם לא עלו", מסביר אקרמן.
נראה שסטודנטים רבים נוטשים את הדירות ששכרו.
"משתי סיבות: ירידה בהכנסות וחוסר יכולת כלכלית להחזיק דירה כתוצאה מפיטורים או מחל"ת. הסיבה השנייה היא המעבר ללימודים מקוונים, שמאפשרים ללמוד מבית ההורים.
"המגמה המורגשת ביותר היא שבעלי נכסים הפכו בררנים יותר בנוגע לסוג השוכרים. רבים מהם הציבו למשרדנו מגבלות כגון בלי סטודנטים ו/או שותפים. מגמה זו נובעת מהפחד של בעלי הנכסים 'להיתקע' עם שוכר/שוכרים שלא יוכלו לעמוד בחוזה".
מה מומלץ לסטודנט שעומד לשכור דירה?
"ראשית להראות לבעל הנכס שיש לו יכולת כלכלית לשלם לאורך שנה שלמה ולהבטיח שישמור על הנכס. שנית, במיוחד בימים אלו - לבקש שבחוזה תהיה אפשרות להשתחרר בהודעה של חודשיים עד מקסימום שלושה".
חוסר ודאות
"חוסר ודאות". כך מגדירה השבוע לימור מלכה־כרמלי, בעלת משרד התיווך 'כרמליס' במודיעין ויו"ר לשכת המתווכים מודיעין־מכבים־רעות, את המצב.
"שוק הדירות לשכירות לסטודנטים נמצא בתקופה של חוסר ודאות, שבה אנחנו לומדים להתאים את עצמנו ואת כיסנו למציאות החדשה", אומרת כרמלי.
"הסטודנטים נמצאים מראש במציאות לא פשוטה שבה חלוקת זמן העבודה וזמן הלימודים מצומצמת, והיום, יותר מתמיד, חיפוש אחר מקום מגורים מתאים הופך את המשימה למאתגרת עד בלתי אפשרית עבורם. הרבה מהסטודנטים נהגו לעבוד במלצרות, בשליחויות, במכירות למיניהן, ומכיוון שתחום המסעדנות, תרבות הפנאי והכושר חטפו מהלומה רצינית - הצעירים הללו מצאו את עצמם בן לילה ללא עבודה, ללא מקור פרנסה.
"מרבית הסטודנטים נאלצו לקפל בעצב ובלית ברירה את בגדיהם וחפציהם ולחזור לגור אצל ההורים, גם אם אלה אינם מתגוררים בקרבת מוסדות הלימוד".
על פי כרמלי, הרבה מהסטודנטים מבקשים לאחד כוחות ואף לגור שניים בחדר כדי לחלוק את עול שכר הדירה ולהפחית את ההוצאות. הם מתאחדים ומחפשים שותפים, ובניגוד לעבר, נאלצים לעשות זאת גם כשמדובר בחדרים קטנים. אלא שבמצב הנוכחי הסטודנטים נתקלים בלא מעט סירובים מצד המשכירים, שמעדיפים שוכרים חזקים יותר כלכלית. הם רוצים לבטח את הכנסתם ולרוב מבקשים מהשוכרים בטחונות של שלושה חודשי ערבות בנקאית. "הסטודנטים מצידם נרתעים מדרישות המשכיר ומציעים צ'ק ביטחון", אומרת כרמלי. "לרוב אין הסכמה מצד המשכירים ועסקה אינה נסגרת במצב כזה, אלא אם יש לסטודנטים הורים עם גב כלכלי שמגבים אותם".
טיפים לשוכרים הצעירים?
"הסטודנטים צריכים לחשוב להכניס לחוזה מול בעל הנכס סעיפים כמו שכירות לתקופה קצרת מועד ככל הניתן, אפשרות למציאת שוכר חלופי בהתראה מראש, וכן הוספת שותפים לדירה. כדאי גם להוסיף סעיף שיאפשר הוספת שוכר משני, וכן הרשאה לעבודה מהבית".
דירות נפלטות לשוק
"לנוכח ההפסקה הכמעט מוחלטת של תיירות החוץ בישראל, דירות רבות שהיו מיועדות להשכרה קצרה נפלטו לשוק - וכעת הן מיועדות להשכרה ארוכה, חלקן אף במחירים אטרקטיביים מהרגיל, מה שיצר הזדמנויות - גם עבור סטודנטים", אומר מאיר אהרוני, סגן יו"ר לשכת המתווכים בירושלים.
לדבריו, סימני התקופה ניכרים גם בכך ש"חלק גדול מהסטודנטים שהיו רגילים לעבוד בתחום המסעדנות, הברים והאירועים נותרו מחוסרי עבודה, וכן חלק מהקורסים במוסדות השונים עברו הסבה ללמידה מרחוק - כך שהמצב הכלכלי והירידה בצורך להגיע למוסד הלימודים גרמו לסטודנטים לחזור לבית ההורים".
ומוסיף אהרוני: "מגמה נוספת שהבחנו בה: סטודנטים ששכרו דירות יחיד - דירות של שני חדרים או סטודיו, החליטו לנוכח המצב לעבור לדירות שותפים. צעד זה כמובן הוזיל במידה רבה את העלויות השוטפות עבור השוכרים הצעירים. תוצאה נוספת היא שלשוק נפלטו עוד דירות עבור זוגות ויחידים".
טיפים לסטודנטים רגע לפני חתימת החוזה?
"הייתי ממליץ לשוכר להסכים עם בעלי הדירה על אפשרות לעזוב אותה בהתראה של 60 או 90 יום, על מנת לגדר את הסיכון במקרה של סגר או של אי יכולת מצד הסטודנט לשלם את שכר הדירה. לחלופין, או בנוסף, להקנות לסטודנט אפשרות למצוא שוכר חלופי שייכנס לנעליו במקרה הצורך. אנו רואים כי בעלי הדירות כיום הרבה יותר פתוחים ומתחשבים בשל המצב, וכשנכנסים להתחייבות מולם בתקופה של אי־ודאות - יש בהחלט לתת את הדעת ולשקף את הדברים הללו בהסכם".
