בסוף השבוע שעבר עמדו אזרחים רבים במדינה במרפסותיהם ומחאו כפיים במשך מספר דקות כאות הערכה לצוותי הרפואה שעושים ימים כלילות לטיפול בחולי הקורונה ומסכנים את עצמם, מלבד המשימות הרבות הניצבות בפניהם בשגרה הרגילה.
ד"ר תמר גוטסמן, מנהלת היחידה למניעת זיהומים בבית החולים השרון המיועד בימים אלה לחולי קורונה בלבד, עובדת בימים אלו מסביב לשעון. "זו תקופה מאתגרת ומעניינת", היא אומרת. "בימים אלו אני משמשת כחוליה המקשרת בין הלוגיסטיקה לבין הצוות הרפואי שרוצה לקבל סביבה שיוכל לעבוד בה ואני אחראית לכך שזה יקרה. בנוסף, יש את הפן המנטלי, בו אנחנו מטפלים בחרדות של העובדים ודואגים להעביר להם הדרכות".
את מוצאת זמן למנוחה?
"בשבתות בעיקר, אבל המשפחה מבינה וכולם תומכים , חוץ מהבן שלי שאוטוטו יהיה בן 8 ששואל לא מעט מתי אני חוזרת הביתה. לכל אדם יש ייעוד, מן שליחות שעליו לבצע ומתישהו מגיע הרגע שבו הוא מגשים אותו".
נכון לאמש (יום ב') היו מאושפזים ב'שרון' 30 חולים במצב קל, אחד בינוני ושניים קשה כתוצאה מהנגיף. בימים אלו התמונה צפויה להשתנות כשאת בית החולים יעזבו אלו שסובלים מתסמינים קלים ובמקומם יקלטו בעיקר חולים במצב בינוני וקשה.
"אנחנו נערכים בצורה מאוד רצינית ומוקפדת לתרחיש שלוקח בחשבון הרבה מאוד חולים", אומרת גוטסמן . יחד עם זאת היא מציינת כי ישנו מחסור בציוד הגנה אך "כולם מבינים שאין היתכנות שמטפלים יטפלו ללא ציוד מגן אז ימצאו לכך הפתרונות, אני בטוחה".
אם כך, מדוע אנשי צוות בבתי חולים שונים נמצאו חולים או שוהים בבידוד לאחר שנחשפו לחולי קורונה?
"אין לנו אף עובד שטיפל בחולים במחלקת הקורונה שיצא לבידוד או חלה. רוב רובם של המקרים הם כאלו שנרכשו בקהילה, מחוץ לבית החולים. אפילו במעבדות, הכל מבחוץ".
איך התחושה לקום בבוקר, אם את ישנה לילה לפני, לעבודה בחזית המלחמה נגד הנגיף?
"אני חרדה מחד, אבל לא מתעלת את זה לשיתוק אלא למציאת פתרונות כאחראית למניעת זיהומים. זאת אומרת שבשטח בית החולים אף אחד לא אמור להזדהם".
עד כמה למעשה המחלה מסוכנת ביחס למחלות זיהומיות אחרות בעולם שהורגות לא מעט אנשים מדי שנה?
"המחלה יותר מדבקת משפעת וכנראה שגם יותר קטלנית. כרגע אנחנו עושים אומדן של שיעור התמותה מתוך המאובחנים והמאושפזים. נכון לעכשיו, עושה רושם שאחוז התמותה יותר גבוה מהשפעת".
הפאניקה ששוררת בקרב חלק התושבים מוצדקת לדעתך או מוגזמת?
"אני חושבת שחסר מידע לציבור בשביל להעריך את המצב. אני חושבת שצריך להבין שהמחלה עלולה להיות מסוכנת בעיקר לאנשים מבוגרים מעל גיל 60, אבל גם לאנשים צעירים יכולה להיות קטלנית אם כי בשיעורים הרבה יותר נמוכים. יש לדעת גם שהקורונה מועברת בדרך טיפתית ובדרך מגע וששמירה על היגיינה וריחוק בין אדם לרעהו הם המפתח להפחתת הידבקות. האם אנשים בודאות לא יידבקו אם יעשו את זה? אי אפשר לומר, בגלל שנכנסים הרבה פקטורים נוספים אבל אלה הגורמים החשובים".
כלומר, גם אם נבודד את כל החולים, זה לא ימגר את המגיפה?
"אפשר לבודד 50 אחוזים מהאוכלוסיה? כי אנחנו צופים שאחוז ההדבקה יהיה בין 40-70 אחוזים. אי אפשר לבודד כל כך הרבה אנשים, מה שכן ניתן לומר שרוב החולים יחלו בה באופן קל כך שבחורף הבא כשהוירוס יחזור רוב האוכלוסיה תהיה מחוסנת".
ומה לגבי פגיעה לטווח הארוך ?
"זה דבר מאוד מדאיג. אני לא יודעת כמה זה כוללני לכל החולים. זה משהו שנלמד עליו ככל שיהיו יותר מחלימים . אם זה אכן יקרה אז אנחנו צופים הרבה מחלות ריאה מבניות בשנים הבאות. אלו דברים שאין דרך טובה לבדוק אותם כרגע, אלא הזמן יעשה את שלו".
בתור מישהי שנמצאת בחזית, לאן המדינה הולכת כרגע, לכיוון של איטליה חלילה או אולי לכיוון של מדינות שבלמו את קצב התחלואה?
"אני חושבת שההיערכות הייתה טובה. אולי מעט מהוססת ולא מספיק מהירה אבל אני מקווה שתוכיח את עצמה. בינתיים תהיה עליה בכמות המקרים ובמספר המתים כמו בכל התפרצות ואנחנו עדיין בראשיתה. את ההשפעה של מה שהאוכלוסיה עושה עכשיו נראה רק בעוד שבועיים, בינתיים אנחנו צפויים לתוצאות של מה שנעשה בשבועיים האחרונים, לפני צעדי הסגר".
ומהי התחזית שלך?
"אני לא נביאה אבל אני חושבת שיהיו אתגרים רבים בין היתר מבחינת אספקת ציוד ותרופות. אני חושבת שגם בעניין הזה יש הבנה מוקדמת שצריך להיערך לקראת חוסרים, אבל מקווה שהכל יהיה בסדר".
ובכל זאת, משפט מעודד לסיום?
"חשוב להישמע לכללים. אם נקפיד לשמור עליהם נהיה בריאים אבל אם חלילה נהיה חולים יש אנשים טובים שיטפלו בכולם".
