בזמן שמערכת החינוך חוזרת לפעילות בהדרגה, חנויות הרחוב והמרכזים המסחריים פותחים את שעריהם ואף בתי המלון, בים המלח ובאילת לכל הפחות, מתחילים להסיר אבק, בעלי המסעדות עדיין מתקשים לראות את האור בקצה המנהרה.
רבים מהם כבר סגרו את שעריהם של בתי האוכל, ומי שמוסיף לעבוד מתמודד עם ירידה גדולה ברווחים. רובם ככולם נאלצו לאלתר כדי לשרוד ולהתאים את עצמם למצב החדש שבו אי אפשר לארח אנשים אלא רק להסתפק באיסוף עצמי או במשלוח. ביקשנו משני מסעדנים בפתח תקוה לספר מה עבר עליהם בחודשי הקורונה
"נאפיס": "מאמינים בהשקעה"
"אנחנו עסק גדול ומרווח ויש לנו מקומות בחוץ, כך שלא ברור מה ההיגיון בלא לקבל קהל", אומרים השבוע עדי וויקפילד ושלומי צדיקי, בעלי הסניף שנפתח בפתח־תקוה לפני שנה וחצי בקירוב. "אין שום בעיה להושיב אנשים בחוץ במרווחים של ארבעה מטרים. הרי אותם אנשים מצטופפים בסופר או בתור במרכזי קניות".
קראו גם:
עד כמה נפגעתם מהקורונה בכלל ומהסגר השני בפרט?
"היום אין לנו רווחים, להפך: יש עלויות נוספות והפסדים בגלל המשלוחים. כל העמלות שצריך לשלם – בין היתר לחברות כמו סיבוס, תן ביס, וולט – הן יותר מ־30 אחוזים מעלות המשלוח. חוץ מזה יש עלויות על אריזות, מזון, תחזוקת המקום ועובדים שאנחנו עדיין מעסיקים. בוא נאמר שהרווחים ירדו ב־60 אחוזים בערך לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אם לפני הקורונה היו לנו 60 עובדים בערך, היום נשארנו עם שישה עד עשרה".
איך מתמודדים עם הקשיים האלה?
"מביאים כסף מהבית. הבאנו מעל מיליון שקלים. נוסף על כך פרסנו תשלומים לספקים לשנה וקיבלנו קצת מענקים מהמדינה, אבל בגלל שאנחנו עסק חדש נפגענו מאוד".
חשבתם לסגור את העסק?
"יש מחשבה כזאת, אבל מה נעשה עם העובדים? אנחנו צריכים לשמור עליהם ועל הלקוחות. הפכנו את המקום לסוג של השקעה ואנחנו מאמינים שהיא תהיה כדאית בסופו של דבר".
איך אתם מרגישים עכשיו?
"יש הרגשה שאין על מי לסמוך. מי שמקבל את ההחלטות לא מבין את השטח ואת העסק. גם באוצר, בטח במשרדים אחרים. איך אפשר לקבל החלטות כשאתה לא מבין מה קורה? מעבר לזה, אנחנו מנסים לגייס עובדים כדי להרחיב את שירות המשלוחים שלנו, אבל אנשים בחל"ת מקבלים אבטלה עד יוני 2021 אז למה שיבואו לעבוד? אתה מבין את האבסורד?"
מה יקרה אם אכן יהיה סגר שלישי?
"נמשיך באותה מתכונת ונביא עוד כסף מהבית. אומנם ככל שהמצב נמשך האופטימיות דועכת, אבל כרגע אנחנו מנסים ליצור חלופות במסעדה כדי שיתאימו להגבלות".
"השיפוד והמנגל": "יגיעו ימים טובים"
חיים ניסימוב, מנהל המסעדה בפתח־תקוה, מספר כי הסגר השני הביא איתו צניחה של 80 אחוזים ברווחים. "היינו 20 עובדים בקירוב והיום נשארו שישה שהם רק במטבח ואחראים להזמנות", הוא אומר.
איך שורדים בכל זאת?
"קיבלנו מהמדינה קצת כסף שכמעט לא מספיק לכלום, אבל אין ברירה. אנחנו מביאים כסף מהבית, מאות אלפי שקלים, ומתחננים לבנקים".
המצב קשה מאוד כאמור ומשפיע על ההרגשה. "אתה בונה עסק שהספיק לעבור מהפך ושינויים גדולים במבנה הקולינרי והניהולי, והיינו בטוחים שאנחנו הולכים לשנה יפה מאוד", הוא אומר. "את המכה הראשונה שרדנו ככה־ככה, במכה השנייה אין מה לעשות. אנחנו לא מפסידים הרבה, אבל אם אתה מפסיד 10–20 אלף שקלים בחודש במשך חודשיים כבר מרגישים את ההפסד. יכולנו לעבוד יותר יפה, אבל הבעיה שהחל"ת רוקן גם את אזור התעשייה מאנשים".
על מה אתם מתבססים בעיקר?
"המחזורים שלנו במקור היו מבוססים על 70 אחוזים הכנסה בערב. משפחות שלמות באו לשבת, וזה לא כמו לקחת משהו בפיתה. הם הזמינו סטייק ויין שאי אפשר להזמין במשלוח".
חשבתם לסגור?
"לא. אנחנו אנשים בעלי תקווה. נניח שנסגור, מה אז? מה נעשה? עדיף שנפסיד קצת ובסופו של דבר יגיעו ימים טובים ונרוויח".
מה תעשו אם יהיה עוד סגר?
"גם ככה אנחנו כמעט סגורים. אם יהיה עוד סגר נפסיד קצת מהאיסוף העצמי, אבל הוא לא ישבור אותנו. אני לא רואה אפשרות שהמקום ייסגר".
לעדכונים - חדשות פתח תקוה
