שלומי מנהל עסק מצליח בתחום המחשבים. הוא עוסק במכירה, שיווק ושרותי מחשבים. נפגשנו בבית קפה באזור השרון, בפגישה הוא תיאר בפניי את פעילות העסק ואת הצמיחה הגדולה בשנים האחרונות. שלומי מעסיק חמישה טכנאים, שמספקים שירותי התקנת מחשבים חדשים ושירות תיקונים בבתי הלקוחות. שלומי סיפר שבחודשים האחרונים נמצאו לא מעט תקלות ותלונות מצד לקוחות על השרות שאותו הם מקבלים מאחד הטכנאים - ערן, שמו. לרוב היה מדובר באיחורים, בביטולים, ממש לפני ההגעה שתואמה מראש.
"דיברתי עם ערן כבר כמה פעמים", המשיך שלומי בדבריו, "סיפרתי לו על תלונות הלקוחות והוא תמיד השיב שבגלל לחצי זמן הוא לא מספיק לעמוד בלוח הזמנים שנקבע. לפני כמה ימים ערן התקשר ללקוח חצי שעה לפני המועד שנקבע להתקנה, וביקש לדחות אותה. הלקוח סירב, ערן הגיע באיחור של שעה וחצי ולדברי הלקוח, העבודה נעשתה בחופזה ובאופן בלתי מושקע ולא מקצועי. הלקוח התקשר הבוקר וביקש לבטל הזמנה של 12 מחשבים ניידים". לדברי שלומי, הנזק שנגרם הוא עצום, מאחר ומדובר בלקוח חדש וחשוב במיוחד. "התייעצתי עם עו"ד לדיני עבודה והחלטתי לפטר את ערן. העו"ד המליץ לאסוף מידע שישמש עילה לפטרו. אני רוצה לדעת מה ערן עושה בכל רגע שהוא נמצא בעבודה ומדוע לוח הזמנים שלו פתאום עמוס וצפוף כל כך."
קיבלתי משלומי קצת מידע על ערן: סדר היום שלו, הרכב שבו הוא נוסע ורשימת הלקוחות שאליהם הוא צריך להגיע בכל יום. שלומי נזכר לפתע שלפני כמה חודשים, אחד העובדים ציין בפניו שערן מתעסק עם אחת העובדות. "העיסוקים האלה לא מעניינים אותי" אמר שלומי בהקשר הזה, "אני לא אשתו ומה שהוא עושה בחייו האישיים לא רלוונטי לגביי. אותי מעניין התפקוד המקצועי שלו."
כעבור כמה ימים התמקמו צוותי מעקב בכניסה לבית העסק. סביב שעה תשע בבוקר ערן יצא ברכב שלו מחניית העסק והחל בביקורים בבתי הלקוחות. הוא נצפה מגיע לכמה בתי לקוחות במהלך היום. לקראת אחר הצהריים חזר לבית העסק וכעבור שעה קלה נסע לכיוון ביתו. ביומיים שלאחר מכן, המשכנו לתצפת על ערן כשהוא מבצע את המוטל עליו ומבקר בבתי לקוחות, אך משהו בכל זאת נראה יוצא דופן. ערן הגיע במהלך היומיים לרחוב מסוים, שלא הופיע בסדר היום שלו. הוא נהג לעצור בצד הדרך ולתצפת לעבר המשך הרחוב. בשני הימים עצר בדיוק באותה נקודה ובאותה שעה, מ- 15:00 ועד 15:45 בסיום המשיך בנסיעה, ביקר בעוד בתי לקוחות וחזר לבית העסק. ביום הרביעי הסיפור התחיל להתבהר. ערן ביקר בבתי לקוחות בשעות הבוקר, ובשעה 13:00 הגיע שוב לרחוב המוכר, החנה את הרכב ונכנס לבית שעליו שלט, "משפחת שמיר".
בחקירה קצרה זוהו בני המשפחה שמתגוררים בכתובת. כעבור כשעתיים ערן יצא מהבית, נכנס לרכב שלו, ביקר בעוד שני בתי לקוחות וחזר לבית העסק. בשיחה עם שלומי, שהיה המום מהמידע, הבנו מיד שמדובר בכתובת המגורים של ענת שמיר, שעובדת בהנהלת החשבונות של העסק. שלומי ידע לספר שיש היכרות בין המשפחות של ערן וענת, אך ממש התקשה לעכל את המידע. בשלב זה הבנו שערן הגיע לתצפת על ביתה של ענת בימים הראשונים, ככל הנראה כדי לראות אותה מתי היא שבה הביתה. אולי היחסים ביניהם סובלים ממשבר אמון.
שלומי ביקש שנמשיך לעבוד ולבסס את המידע. הוא דאג להדגיש שהעניין האישי כלל אינו מעניין אותו, אלא ההתמקדות בעובדה שהעיסוקים האחרים גורמים לערן לפגוע בלקוחות, ומייצרים נזקים בלתי הפיכים.
במהלך כמה שבועות עקבנו אחרי ערן בימים לא רצופים. האמת היא שהיחסים בינו לבין ענת כלל אינם ברורים. מצד אחד, הם מנהלים קשר רומנטי ואף נראו נפגשים באחד הימים בצימר דיסקרטי למשך 4 שעות. מצד שני, הם גם נפגשים למשך שעות בביתה באמצע היום. באחת הפעמים, בעלה של ענת אפילו הגיע לבית בזמן שערן היה שם, בפעם אחרת נראה ערן מקפיץ את בתה של ענת למתנ"ס שכונתי. כנראה שיחסי החברות בין שתי המשפחות משמשים כיסוי טוב לרומן שמתקיים בניהם, ממש מתחת לאף של בני הזוג שלהם...
מיותר לציין שכאשר שלומי זימן את ערן לשיחה והציג בפניו את הממצאים והתמונות, ערן הציע את התפטרותו באופן מיידי. שלומי לא ניסה לשכנע אותו שלא יעזוב. הוא רק ביקש ממנו לשקול האם רומן, מסעיר ולוהט ככל שיהיה, שווה שיהרוס שתי משפחות, בייחוד משפחות קרובות.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל משרד "ים החקירות", בנתניה
